סיפורי פנים

עוד כשהייתי סטודנטית, נושא אבחנת פנים משך וסקרן אותי מאוד.

האפשרות להציץ לתוך עולמו הפיזי, הרגשי והנפשי של האדם רק ע׳י התבוננות והקשבה ולהסיק מכך מידע לגבי מצבו של המטופל ואיך אני ניגשת לטיפול תפס אותי חזק מאוד.

במהלך השנים, צללתי יותר ויותר לעומק אבחנת הפנים המסורתית והכלי הזה תופס חלקים גדולים בארגז הכלים המקצועי שלי כמטפלת.

בספרות המקצועית קיימות מפות פנים רבות, מאוד מגוונות, שחלקן גם סותרות אחת את השניה, לכן במרוצת השנים אימצתי מספר מפות שונות שמאפשרות לי טווח אבחון רחב.

הרעיון באבחנות גוף הוא שהאיברים הפנימיים משתקפים ובאים לידי ביטוי באותו אזור השתקפות (פנים, עיניים, אוזניים, בטן, כפות ידיים, כפות רגלים)

האבחנה נעשית ע׳י סקירה של צבע ומרקם העור, מבנה וצורת הפנים.

ולא רק האיברים הפנימיים נסקרים, גם קווי האופי ונפש האדם.

זוהי תנועה טבעית של שינוי שאינה עוצרת, סיפור חיים שהגוף שלנו מספר דרך הפנים, מיום היוולדנו ועד לזיקנה.

אני רואה את ההתמקצעות בכלי האבחון המרתק הזה שהעמיק מתוך תחום התמחותי בעור ואסתטיקה, כשפה נוספת שרכשתי לאורך השנים.

כאן, זו דוגמא למפה אחת מתוך רבות.