הסתיו החיצוני והפנימי ושער יום הכיפורים

בכל שנה מגיע רגע כזה, מדויק ואולי קצת חמקמק, שבו הקיץ שומט את אחיזתו הלוהטת והמכבידה ומשבי רוח עדינים בקצוות היום מתחילים ללטף את הגוף, הריח באוויר משתנה ומשהו עמוק בתוך הגוף מתעורר לשינוי הזה.

אני אוהבת להרגיש את הימים האלו, עונות מעבר.

ברפואה הסינית המסורתית, המעבר בין עונות השנה היא טרנספורמציה קוסמית, פיזית, תודעתית ונפשית. במהותה הטבעית היא תנועת מעבר חלקה אך לעיתים הטרנספורמציה הזו עשויה להיות חדה  בתחושות הפנימיות. אנחנו מדברות הרבה על מחזוריות האישה ועונות השנה הפנימיים ולכן אני רוצה במאמר הזה לחבר בין הנקודות של החוץ, המסורת והמחזוריות פנימית.

תנועת המעבר בין עונת הקיץ החמה הפתוחה והמוחצנת תנועת ה yang לעונת הסתיו היבשה והקרירה שהופכת לתנועת ה yin של התכנסות איטית, איסוף, התחדשות, השלה וקריאה לחזור הבייתה פוגשת בדיוק במרחב הזה את יום הכיפורים.

בספר ה-Su Wen (פרק 2), נכתב:

"שלושת חודשי הסתיו, אלה נקראים 'הכלה ואיזון'... עשו שכוונת הלב והרצון יהיו שלווים ושקטים, כדי לרכך את עונש הסתיו. אספו וכנסו פנימה את רוח הצ'י... אל תפנו את כוונתכם החוצה, כדי לעשות את צ'י הריאות צלול וטהור." 

הטקסט מכנה את כוחו של הסתיו "עונש הסתיו" (Qiū Xíng) – לא כעונש מוסרי או נקמני, אלא כחוק טבע שאינו מתפשר. העץ שאינו משיל את עליו היבשים יישבר תחת כובד השלג בחורף. השדה שלא יקצור את תבואתו יאבד אותה. הסתיו תובע מאיתנו ויתור, שמיטה של המיותר וצמצום משאבים לקראת החורף הקר.

מי שממשיכה את קצב הקיץ, את התזונה הקרה, המתקתקה הפירותית של הקיץ, מי שאינה מאיטה, מתכנסת ומתבוננת פנימה וממשיכה באותה משימתיות ומרץ, תחווה את "עונש הסתיו" דרך הגוף, תשישות עמוקה, יובש בעור ובנשימה, מערכת חיסון חלשה או מועקה כבדה בבית החזה.

הסתיו מקושר לאיכות המתכת. האיברים המשויכים הם ריאות ומעי גס. האזורים בגוף שבאים לידי ביטוי הם עור ושיער. אלמנט המתכת מביא איתו במהותו תנועה טבעית של כיווץ מהחיצוני אל הפנימי ואיכויות של התבוננות, גבולות פנימיים, השלה, דיוק והבחנה חדה (ההפרדה בין טהור לעכור).

יום הכיפורים מגיע בסנכרון שלם שמתקיים בין הרפואה הסינית ולוח השנה העברי והוא מגלם בגוף ובנפש את תנועת המעבר מהאש אל המתכת במלא יופייה והדרה.

זהו חג שדורש מאיתנו להתכנס לעצור הכל להתבונן, להשליך מאיתנו צרכים גשמיים ותודעתיים, מחשבות ורגשות שאינם מטיבים עמנו, כאלו שמעמיסים על הלב ומכבידים על הנשימה, מכריח לשוב אל השקט הפנימי, לטהר את צ'י הריאות, לשחרר אחיזה מהרגלים.

יממה שאנחנו מתכנסים פנימה אל הריק והאחדות האינסופית.

סליחה כפעולה של שחרור ה-Po: 

הריאות, משכנות את ה Po  אספקט של הנפש הגופנית המחוברת לתחושות, לעצב, לאבל ולזיכרונות הגוף. ה Po  מתייחס לצד החומרי יותר של הרוח הפנימית, מחובר מאוד לגוף ולתחושות כמו רעב, כאב, נשימה, קור..

הסליחה ביום כיפור אינה מחווה מנומסת, אלא פעולת טיהור עמוקה של הריאות, נשיפה ארוכה שמשחררת את מה שמת עבור כל אחת, את מה שאינו משרת לטובתנו כדי שנוכל לחזור ולנשום אוויר נקי וצלול (Shǐ Fèi Qì Qīng).

מידת הדין

השלכת שמשאירה את העצים ערומים, או כמו להב המתכת של החרב, יום כיפור הוא יום הדין. הבקשה, התפילה, ההתכנסות והשקט מתוך ערות וענווה של הלב מאפשרים לנפש האדם לפגוש את השנה החדשה בהקלה ושלום פנימי.

"הסתיו של האישה" 

השלב הלוטאלי והקריאה פנימה

אנחנו נושמות במעגלים. כל נערה שקיבלה ווסת וכל אישה נושאת בתוכה ארבע עונות בכל חודש במהלך כל חייה.

חורף: ימי הווסת, הדימום -זמן של התכנסות פנימה, מנוחה והרפיה. הגוף משקיע אנרגיה בניקוי ושחרור.

אביב: השלב הפוליקולרי התחדשות הדם והביוץ הקרב. זמן של התעוררות ויצירתיות האנרגיה הפיזית עולה.

קיץ: הביוץ שיא הפריחה, הפתיחות והתקשורת. שיא האנרגיה הפיזית והמינית.

סתיו : השלב הקדם-וסתי השלב הלוטאלי – זמן של האטה, סגירת קצוות וחשבון נפש. רגישות ייתרה ורצון להתבודד.

• 
  

ימים ספורים לפני קבלת הווסת, רמות האסטרוגן צונחות והפרוגסטרון עולה כדי לתמוך בהריון פוטנציאלי. במידה ולא הושג הריון, הפרוגסטרון צונח יחד עם האסטרוגן. זהו הסתיו החודשי של האישה. בשלב הזה, האישה זקוקה לשקט, הסבלנות לזיוף, לרעש ולדרישות של אחרים הופכת להיות קצרה ואף פוקעת.

הסתיו הנשי מבקש מאיתנו להניח את החרב המופנית כלפי עצמנו, להפסיק לרצות את העולם, ולשאול מה כבר אינו מתאים לי, מה אני צריכה להשליך ממני...

״הסתיו השני של האישה״

מתייחס לתקופת גיל המעבר ולמנופאוזה של האישה

פאזת חיים שבו הגוף הנשי מסיים בהדרגה את שנות הפריון. זהו שלב מעבר עוצמתי וחשוב שמאפשר לכל אישה התבוננות מחודשת על חייה וארגון האנרגיה מחדש. אחרי שנים של עשייה חיצונית נולדת קריאה לחזור פנימה. זהו אינו זמן של קמילה אלא של יצירה מחודשת, הבשלה, חוכמה, דיוק והצבת גבולות ברורים לעולם.

להזין את הסתיו הפנימי, צידה לדרך

כדי לתמוך בתנועת האיסוף הזו ולמנוע מהיובש והקור לפגוע בגוף, לשמור על חיוניות לקראת החורף, אני רוצה להעניק לכן כמה נקודות כצידה לשנה החדשה.

זה הזמן להיפרד מהסלטים הקרים והשיקים של הקיץ, לעבור למזונות מבושלים, רכים ושורשיים. הכניסו לתפריט דלעת, בטטה, גזר, מרקים עשירים, קטניות מבושלות הייטב,  אגסים ותפוחים מבושלים עם מעט קינמון, ציפורן והל.

הטעם החמוץ והעפיץ (כמו של הרימון, הגויאבה, תפוח עץ ירוק מעט לימון) מסייע לאסוף את הנוזלים ולסייע בריכוזיות פנימית ובספיגה של מזון.

תקפידי על ריטואלים חדשים שעוזרים לך להאט ולהרחיב נשימה.

לכי לישון מוקדם יותר. החושך יורד מוקדם יותר, זהו איתות ביולוגי ברור לגוף להאט את הקצב על מנת לשמר חיוניות.

אפשרי לעצמך כמה דקות מדי בוקר לעמוד עם עור חשוף מול קרני השמש.

שימי במבער שמנים כמו הדס, לבונה, מור, תפוז, לבנדר –  לרומם את הנפש לשמור על תודעה צלולה.

תעניקי לעצמך שעה אחת ביום שאת לא זמינה לסביבה. רק מזינה את עצמך וצוללת לשקט שמאפשר ללב להכיל את מה שיש בשלווה והרמוניה Róng Píng.

תתרגלי התבוננות פנימית וחיצונית, תתרגלי שאלת שאלות.. כדי שהתנועה הפנימית תהיה זורמת, עדינה, מלאת השראה וגמישה.

ברכת הסתיו שלי אלייך

כשהשנה נאספת אל חיקה אני מבקשת עבורך שתדעי את הדרך להתכנסות פנימה חזרה לביתך.

שתדעי להשיר באומץ וכנות את מה שכבר אינו משרת אותך, שתהיי בתודעה של חמלה וסליחה, אהבה וקבלה עצמית. שימי לב לנשימה שלך, תעבדי איתה שתהיה עמוקה שלמה וצלולה.

שלבך יתמלא והחושים יהפכו צלולים יותר שהגוף יהיה בנוחות ותנועה קלה.

תמשיכי לנוע בבריאות, בתשוקה וחיוניות ולהביא את חייך לידי מימוש והגשמה עם יכולות אינטואיטיביות גבוהות, תבונה, אהבה עצמית ולעולם שלך.

מחזוריות הטבע, והמחזוריות הפנימית שלנו – הן ביטויים שונים של אותו הדבר, את אינך נפרדת לעולם, את תמיד באחדות מלאה עם החיים עצמם.

זכרי תמיד,

היופי שלך קורן מבפנים החוצה

כשאת אוהבת את עצמך את מרפאה את העולם.

גמר חתימה טובה

שלך איילת.